דולפין ים ירושלים – לאכול טוב ולהרגיש בבית

לא חובבת גדולה של מאכלי ים. ליתר דיוק אגדיר את זה כך, שמאכלי ים זה לא הדבר הראשון שאני אחשוב עליו בעת רעב.
אבל, אם עושים את זה כמו שצריך, זה ה-דבר.
יש במאכלי ים משהו תשוקתי ורומנטי, ואפשרויות הגיוון דורשות יכולת, ידע ויצרתיות. אז מי שעושה את זה כמו שצריך. קנה אותי. ועם דולפין ים בירושלים כך היה.

הסיפור המלא:

רצה הגורל ולסתיו היתה בדיקה מתוכננת בירושלים. נסיעה לא פשוטה מהשרון.
יצא כך שהזדמנה לנו שהייה במלון ירושלמי ערב קודם, אליה התלווה ביקור במסעדה.
כך מצאנו את עצמנו בערבו של יום ראשון מחנים את הרכב ונכנסים לדולפין ים.

המסעדה נימצאת במבנה לשימור בן כ-150 שנה וכולל קומת כניסה בה ממוקם הבר אולם אוכל, ומטבח. מעל גלרייה ובחוץ מרפסת שצופה למדרחוב. העיצוב נקי ולא מתחכם והסיבה ברורה. מדובר באחת המסעדות הכי ותיקות במדינה. אי שם בנובמבר 1967 היא נפתחה ברחוב סלאח אדין בעיר המזרחית. שותפות בין ערבי קולינארי ויהודי סוחר דגים ועד 1987.

כ-20 שנה הייתה המסעדה סוג של מקום לעליה לרגל לכל המי ומי מהממשלה, הברנז'ה ובכלל אנשים שיודעים להעריך אוכל טוב.  ב-87 החליטו נוכח גל הפיגועים הרצחני (4 פעמים בסמוך למסעדה) לעבור לתל אביב (אפיזודה הזכורה לי לטוב משנות מגורי השותפים שלי).
עוברות כמה שנים ו... הופ חזרה לירושלים, והפעם לכתובת הנוכחית: שמעון בן שטח 9.

מיד עם ההגעה שלנו פגשנו במקום את מושיקו בן המשפחה שהינו אחד השותפים ו...אבא פגום (הסבר בהמשך), סיפרנו לו על תזונת הפליאו, והוא הביע את שביעות רצונו לשמע המילים: "תפתיע אותנו". "סומכים עליך" והחגיגה החלה.

קודם כל עשינו לחיים עם יין לבן של המקום. 

מיד לאחר מכן הגיעה לשולחן מנה של קרפצ'יו לוקוס לבן.

הקרפצ'יו נחתך ביד אומן, תובל בעדינות יתרה במעט לימון ומעט חריף מלח ופלפל, הסתיו מאד אוהב לוקוס ואני אוהבת דגים נאים כך ששנינו התענגנו.

עוד מצמוצי שפתיים נשמעים ברקע ואל השולחן מגיעה מנה נוספת.

קלמרי צרוב על הגריל עם מעט רוטב חריף. החריף השתלב לי נכון מאוד, שכן העניק עקצוץ נחמד שנתן ביטוח לקלמרי ולרוטב הקליל שלו. גם מנה זו חוסלה בקלות על ידי הסתיו ועל ידי.

בין לבין מושיקו מוזג לנו מיין אדום שילך טוב עם ההמשך.

אם אתם חובבי יינות צלצלו אל המסעדה ובידקו באם מושיקו נמצא.

המנה הבאה שהגיעה אל השולחן הייתה ריזוטו סלמון .

ריזוטו צריך לדעת לעשות, והגבול בין מרק אורז מצד אחד ו/או דייסה מצד שני הוא גבול דק ביותר.
אני שנופלת לרגלי ריזוטו באשר הוא, שבוייה קשה של המאכל הזה, וסתיו ש"בסדר" אתו בדרך כלל, יצא כאן מגדרו מהנאה.

לשולחן מגיעה מנת שרימפסים.

שרימפסים שעשויים בדיוק רב, שוחים במעט רוטב חמאתי, ובנגיעות אווז מעושן ופילפלים חריפים (מושיקו ניסה לראות כמה הסתיו באמת אוהב חריף) מנה מעולה שקיבלה שדרוג בעזרתו של הטעם המעושן העדין מהאווז עם עוקצנות חרפרפה.

אל השולחן מגיעה מנת מוסר

כאן יש אמירה משמעותית. הסתיו לא מחבב את הדג הזה והנה המוסר שנעשה בגריל עבר לתנור ומעליו הונח סקלופ (עשוי בצורה משגעת) ושרימפ אחד. כולם יחד שחו ברוטב עדין וכל ביס עבורי שכבר הייתי שבויה של המנות שכבר הוגשו לי, ועבור סתיו שהיה מופתע על כך שהופתע...

וכן, אני צוחקת עם מושיקו על הסתיו, והנה מגיע לשולחן עוד דג שהוא לא מחבב. הפעם זה בר ים אפוי ועליו פירורי סרטנים, מעט פילפל חריף וכל זה ברוטב לימוני.

היה שקט בשולחן שחיסלנו את שני הדגים המעולים האלו.

קצת מנוחה ושיחה ערה עם מושיקו, מעלה את העובדה שהנה לפנינו "אבא פגום", מסתבר שגם הסתיו וגם מושיקו שייכים לקבוצה המהוללת בפייסבוק. קבוצת גברים נשואים גרושים ורווקים שמקיימים שיחות, עזרה הדדית והרבה צחוקים.

מושיקו שקלט שהסתיו מחבב בשרים טובים ממשיך ומארגן לנו כ"קינוח" לפליאוליתים דוגמאות טעימות מהתחום הבשרי של המסעדה.
אל השולחן הגיעה פלטת עץ ועליה 2 קציצות קבאב חברוני, שיפוד אנטריקוט, שיפוד פילה ו-2 צלעות טלה.

מושיקו העיד כי בחר להציע ללקוחות גם כמה מנות בשריות כדי לאפשר מנעד של הצעות למגוון הלקוחות.
הדגש וההתמחות הם אמנם על מאכלי ים, אך יש לקחת בחשבון גם את אלו שרוצים ליהנות ולא מתים על דגים או פירות ים.

אני אורנה, שלא חייבת וגם לא רוצה לאכול בחוץ בשרים כי באמת יש לי בבית מי שעושה בשרים מופלאים, טעמתי בקטנה כי כבר הייתי מסופקת ממה שבא אל קרבי.
תשמעו, יש לדולפין ים במה להתגאות.   

אמנם לא מתמחה בבשרים, ובכל זאת המנה הזו הייתה טובה יותר מהרבה מנות בשריות שאכלנו בלא מעט מסעדות.

את הערב סיימנו בהרמת כוסית של תזקיק גפת ענבים. אני טעמתי וכמעט הלכתי לישון, הסתיו ומושיקו, השיקו כוסות והיו מבסוטים. 

שורה תחתונה

אין ספק שמדובר באחת ממסעדות הדגים הטובות בישראל.
50 שנה לא הולכות ברגל וניכר כי יש השפעה מדהימה על האווירה והשירות בזכות הגישה שצוות העובדים הוא חלק ממשפחת דולפין ים, וכפועל יוצא מזה לקוחות הופכים להיות לבני בית וחברים.
על זה תוסיפו את המנעד הגדול של המנות, שהוא משהו שאי אפשר להקל בו ראש.

מומלץ בחום!

יצאנו שמחים וטובי לב לאוויר החורפי, וחשבנו לעצמנו שעכשיו יש לנו סיבה טובה להגיע לירושלים. 

מסעדת דולפין ים.
כתובת: שמעון בן שטח 9, ירושלים.
טלפון:  02-623-2272
>> לאתר.

כל הזכויות שמורות לאורנה לבנה. 

אין להשתמש בתוכן או בצילומים מתוך הבלוג ללא אישור בכתב.