שדרות עצי הגרוילאה בקדימה

בכל פעם שאני עוברת בשדרה עצי הגרבילאה בקדימה, סוג של אי ירוק בין נתיביו של רחוב חנקין אני מוקסמת. יש משהו במבנה הסימטרי ובסדר העצים שמדבר אלי.

תיווכחו שיש לי חיבה לא מעטה לצילום של דפוסים ורצפים של דברים.
למה? לא יודעת.
בנוסף, יש לי משיכה מיסטית לדברים ישנים, של פעם. לנוסטלגיה כפרית אם תרצו.
השדרה הזו נטעה ב 1939, ויש בה מן הנוף הכפרי ביישוב שהפך לסוג של יישוב עירוני-כפרי.
גם הכפריות, אך גם הפשטות, יחד עם מיקום שבין כבישים, עם המון צל ירוק, זורק אותי לתקופה רומנטית יותר.
נוף קצת לא שגרתי במרוץ של ימנו, ועוד אחד כזה שנשתמר.

אני עוברת באיזור מדי פעם ובכל פעם נשבעת לעצמי ש"בפעם הבאה אביא מצלמה".
כך היה.
עצרתי את הרכב בצד וירדתי לצלם.
צריך לצפות בתמונות ולדמיין את ריח העצים, וקרירות הצל כדי להכנס לאווירה.
אפשר לדמיין בשדרה הזו זוג אוהב הולך לו יד ביד בשעות הערב, שמשמאל השקיעה שמשאירה צללים חמימים על מרחב השדרה.

עץ הגרבילאה (אלון משיי)

עץ ירוק עד, במקור מאוסטרליה, מרשים וגבוה עם פריחה מנוצה בגוונים צהוב כתום. זהו עץ חסכוני במים ועמיד בתנאי מזג אוויר קשים (קור וחום) ולכן נקלט היטב בישראל. העץ נחשב לאקולוגי שכן הנשירה שלו מונעת מצמיחת עשבים שוטים מצד אחד, ומעשירה את הקרקע מצד שני.

על השדרה:

כאמור השדרה נטעה ב 1939 בט"ו בשבט ע"י תלמידיו של המורה חיים קלמנובסקי למען הקהילה בקדימה.
השדרה נטעה בסמוך לבית הספר הראשון ביישוב וטופחה ע"י התלמידים. את כיתת הבוגרים חינך קלמנובסקי.
כיתה שמנתה 16 תלמידים מכיתה ה' ועד כיתה ח', דתיים וחילוניים וארבעה זוגות אחים.